דברים שאני רוצה לספר לך על עצמי

כתבתי משהו ממש ארוך.
אבל גם ממש טוב, שמציג את מה שאני עושה ואת מי שאני.
וזה המקום, כאן, לכתוב הרבה.
אז משחררת אותו לעולם כאן ,ומקווה שיהיו אמיצים שיקראו, בעידן של מהירות ותזזיתיות..

אז מי אני, ולמה לבוא אלי, ומה מיוחד בדרך שאני עובדת, וסיפור מייצג, ומה משמח אותי, ומה החזון שלי...

אני ענבל מיוחס. גרה בכמון שבגליל עם עמית ושלושת הבנים- בר עינב ותום, שתי הבנות  אורין ואדווה עזבו את הבית כבר, כן – חמישה ילדים שדרכם גדלתי והתפתחתי לאורך השנים, ודרכם למדתי את השיעורים הגדולים ואיתם עברתי את ההתפתחות הגדולה של חיי.

במקצוע הרשמי שלי אני יועצת חינוכית אבל כבר שנים רבות עצמאית בתחום הנחית קבוצות ואימון/איפשור/ריפוי. אני עובדת עם קבוצות של חיילים לקראת שחרור בסדנאות משתחררים.

 במפגשים אישיים עם אנשים, ובאופן קבוצתי בסדנאות להורים ובסדנאות בטבע.

מגיל צעיר אני עוקבת אחרי התגובות שלי, והתגובות של החברה. ערה מאד ליחסים חברתיים ולדינמיקות האנושיות, כמו גם לטבע שסביבי, לחיים הנוגעים באנושי, בגדולה ובקטנות של האדם. אכפתית מאד, ישראלית מאד.

גדלתי בבית מאד ציוני, מלח הארץ כמו שקוראים לזה. ההבנה איפה גדלתי, מאיפה באתי, ואיזה איכויות וכוחות קיבלתי משם, ואיזה מתנות התפתחות מצד שני – משרתת אותי היום כשאני מעבירה שיחות על הורות מהכיוון של מהי אהבה עצמית, מהי קבלה ללא שיפוט, ואיך זה משפיע על ההורות ועל היחסים עם הילדים. אני מביאה את הנושא דרך ההתפתחות שלי כאם שילדה בגיל צעיר מאד, ועשתה כמעט כל טעות אפשרית, ועד לתיקון היחסים ובניית קשר עמוק, אוהב ומשחרר עם בתי הגדולה בעיקר, קשר שמבוסס על קבלתה המלאה לצד קבלתי המלאה עם כל הטעויות. במפגשים עם הורים אני משחררת נושא טעון ומחוץ ללגיטימציה של הדיבור – הקשר הסבוך והעדין של האהבה ההורית..

מה הדרך שלי ולמה לבוא אלי:

אני חושבת שכמו שאי אפשר ללמוד עסקים ממישהו שמעולם לא עשה או ראה הצלחה בעסקים, ככה אי אפשר ללמוד אהבה עצמית ממי שלא חווה אותה בעצמו. מה זו אהבה עצמית ומה זו קבלה והכלה, ואיך הדברים קשורים? רוב חיינו אנחנו מעבירים בשיפוט וביקורת על עצמנו קודם כל, ואחר כך על האנשים הקרובים אלינו והרחוקים יותר, מתוך נסיון לשנות, להתאים, לשפר, להתקדם או כד. דבר אחד לרוב לא מלמדים אותנו, ומעט פעמים ההורים הם מודל אליו – פשוט להיות מי שאת בלי צורך להשתפר, להצטדק, להיות משהו אחר בכל צורה שהיא. לי לקח שנים ארוכות, של תהליכים טיפוליים בדרכים שונות, עד שנואשתי לחלוטין על הפוטנציאל של להרגיש קבלה עצמית ושקט פנימי. אמרתי לעצמי, בגלגול הזה – זה מה שיש ותלמדי לוותר על האהבה העצמית.

אבל כמו שאי אפשר לותר על הפוטנציאל לאהוב ולהיות נאהבת על ידי מישהו אחר, ככה לא יכולתי לוןתר על הפוטנציאל של לקבל את עצמי ללא שיפוט ומכאן לקבל את ילדי באהבה כמו שהם. הרגשתי את הקונפליקט המתסכל הזה, ואת הניסיונות השונים שלי לקבל את זה מבחוץ שלרוב החזיקו כמה שעות ואז נעלמו. הייתי הולכת לטיפולים שונים, למבחר סדנאות, חוזרת בהיי, לקח שבוע חזרה התחושה הקשה שלוותה בהרבה כעס, תסכול ומרירות כלפי העולם בכלל, ומשפחתי הקרובה בפרט. לא  יכולתי להסכים שאין אפשרות לנינוחות ויחסים טובים בבית. (ואולי זה המקום גם להגיד, שאני כמופרעת קשב לא מאותרת, מאותגרת כל חיי עם אימפולסיביות, קושי ללמוד וליישם, חוסר שקט עמוק פנימי וכו'. כן, זה תורשתי, משפחתי, כן, זה נלמד והועבר מדור לדור. אבל היום יש לי כל כך הרבה כלים שהעצבנות שבה אופיינתי כילדה מובנת לי וכבר לא חלק אינטגרלי מחיי).

במקום הזה פגשתי את גלעד זוהר, ובהמשך גם את קוליה אשתו, שהם המורים שלי בארבע וחצי השנים האחרונות, במה שהפך להיות מפגש משנה חיים מבחינת כל דרך החשיבה שלי וההתייחסות אל עצמי ואל משפחתי..ובסופו של דבר גם הדרך המקצועית שלי. שנים רבות קודם פגשתי דרכים מגוונות ושונות, אבל בכולן לא הצלחתי לגדל אחיזה קבועה של התייחסות חיובית פנימית וחיצונית, התייחסות מתוך עוצמה ואמת פנימית, ומתוך נאמנות קודם כל לעצמי ולעולמי. לקח זמן עד שהגעתי למי שאני היום, ולתחושה שיש לי המון  מה לתת וללמד ..

אז מה המיוחד בדרך שלי ובמי שאני ואיך כל זה קשור ל"קוד הקיום"?

קודם כל מה שאני עובדת עליו יום יום הוא לא לדעת מי אני. לא לקבל את זה מבחוץ, לא מאנשים, לא מהצלחות או כישלונות, לא להיות תלויה. לראות, ולממש את מי שאני בכל דקה. אז אם אני נדיבות אני רואה כל היום מתי אני נדיבה ואיזה פעולות של נדיבות אני מקיימת בעולם. ואם אני אוהבת - -איזה פעולות של אהבה אני עושה בעולם. ואני לא מחכה לקבל אישור או הוכחה ממישהו שאכן אני כזאת. הפוטנציאל שלנו כבני אדם הוא אינסופי. את המגבלה רק אנחנו שמים. להכיר בגודל הענק שאנחנו זה הפחד הכי גדול שלנו כאנשים, ואת זה אמר כבר נלסון מנדלה לפני. לי לקח זמן , ולא מעט כאב עד שהתחלתי להכיר בזה. ואני לומדת עדיין להכיר בגדולתי ללא קשר למעשים או להצלחות בעולם.

את הראייה הזו אני מביאה למפגש שלי עם אנשים. אני מסתכלת עליהם ורואה את מלוא הפוטנציאל, גם אם הם עצמם עדין לא מזהים ולא רואים אותו. אני מתבוננת כיצד הם מקיימים יחסים עם העולם, יחסי גומלין בהם הם נותנים ומקבלים , לרוב בלי להיות מודעים למה הם נותנים, ולרוב מתוך מקום נמוך וקורבני. אני מלמדת אותם לראות מי הם במלאות, מתוך חמלה ואהבה למה שהם מביאים, מתוך קבלה לכל מעשה ומחשבה שלהם, ועוזרת להם לראות את הגבוה והאלוהי שבהם. אני קוראת לעצמי מאפשרת התפתחות, כי יותר מאימון התהליך איתי מחבר את האדם לשורשיו, למיוחד שבו, לכוחות האמיתיים והמקוריים, ולכוונה הפנימית. מתוך כח ואמונה פנימית ניתן לעשות כל מה שרוצים, וניתן להגיע למטרות שאנחנו מציבים לעצמנו.

כל אדם הוא יסוד שונה, ואני פונה אליו מתוך היסוד שלו. לאדם רוחני, אינטואיטיבי, כזה שיודע לזהות את האמת של עולמו, כזה שנאבק מבפנים על הקצב הנכון לו, אנשים שפעמים רבות חשים חוסר קבלה עצמית וביקורת רבה כלפי חוץ (וגם מהחברה אליהם) אפנה מתוך ידיעה איפה הקושי שאיתו הוא מתמודד, ואצור חיבור בינו לבין קבלה עצמית כנדבך ראשון. אלמד אותו לראות מה הוא מביא אל העולם, מה הוא עושה, כי לאנשים כאלו מאד קשה לראות את עצמם באוביקטיביות..

נחפש ביחד את הקוד שמפעיל אותו (האם הוא מחפש שקט וחווה כל חייו רעש והפרעות? האם היא מחפשת חופש ומרגישה כל הזמן מוגבלת? האם הוא זקוק להצלחה כאישור לעצמו, ולא רואה את ההצלחות שבחייו?) וביחד נראה אותו מתקיים בכל פעולה שלו בעולם. אנחנו מממשים כל הזמן את מי ומה שאנחנו. בצורה מודעת או לא מודעת . באופן גבוה ומעלה למעלה , או בצורה נמוכה וחסרת מעוף .. אך עדיין אנחנו מביאים את מי שאנחנו כך או כך.

אדם שמחובר לכוחות היצירה, לאדמה, לכסף – אדבר איתו על מימוש דרך החומר. לא יעזור כמה הוא רוצה להיות רוחני ולהתחבר לטרנדים זמניים, אדם כזה חייב לממש ולראות הצלחה בכסף, בחומר, במעמד וכו'. אראה לו את הכוחות שלו מתקיימים, ואיך הוא יוצר מערכת יחסים נכונה ולא דורסנית עם העולם מתוך מי שהוא. אראה לו את האהבה שהוא מקיים בבואו ליצור יחסים , ועד כמה הוא אהוב כמו שהוא, כי פעמים רבות הוא לא רואה את האהבה הזו.

אדם מעשי, שכלתן, בעל יכולות של חיבור בין עולמות גבוהים וארציים – אראה לו את היכולת האינסופית המשחקית שנמצאת אצלו לשחק את החיים. אדם כזה פעמים רבות חווה המון פסימיות ביחס לחיים ומה שמגיע מהם, אלו האנשים שמתייאשים מהמצב בארץ ומחפשים עידוד אצל אחרים, אופטימיות שתעלה אותם ותיתן להם כוחות מחדש. אדם כזה כשהוא מחובר לאופטימיות הקיימת באופן מובנה ביסוד שלו, יכול ליצור ולעשות כל מה שהוא מעוניין. אין לו מגבלות, והוא יודע לקחת ולהשתמש בשני העולמות – הרוחני והגשמי ביחד. הם להטוטנים של החיים, אבל נותנים לשכל להשתלט על הרגש ועל היכולות החברתיות שלהם..

אשה שמחה בהוויתה, ששכחה מהיכולת שלה ליצור דבק בין האנשים רק מתוך הנתינה והשמחה שיש בה ומביאה החוצה אל העולם מרירות ותסכול, אצור מחדש חיבור בינה לבין היכולות הנפלאות שאיתן באה לעולם לשמח, להרגיש, לייצר דבק דרך רגשות שמחים וללא הדרמה המיותרת..

לכל אדם יש היסוד והקוד שלו, הזיהוי שלהם מאפשרים לתת מענה מהיר ומדויק יותר למי שהוא, ועבודה על הקושי העיקרי שלו.

כולנו סובלים מחוסר מודעות וחוסר ידיעה עצמית של מה שאנחנו עושים, בעיקר החלקים החיוביים. מתוך רצון לשלמות, מתוך תחרותיות וחומרנות בה אנחנו חיים, אנחנו מתכחשים לחלקים הרוחניים הגבוהים שיש בכולנו שאיתם הגענו, ושבעזרתם נוכל להגיע לכל דבר שאנחנו רוצים מתוך אהבה ובשמחה. לצערי, אף אחד לא לימד אותנו את סודות היקום כשהיינו קטנים. יותר מכך, רובנו למדנו את שפת הסבל והאשמה, ואותה ואיתה אנחנו הולכים אל העולם ואיתה אנחנו הופכים הורים.

סיפור לדוגמא הוא על בחור שפגשתי לאחר גירושים קשים. הוא הביא איתו תחושה עמוקה של חוסר בהכרה עצמית, לדבריו חוסר בחוט שדרה, תלונות ותחושות קשות ממה שנעשה לו ומה שקורה ביחסיו האישיים ועם ילדיו. במקביל כמובן גם בצד העסקי היתה עצירה וחוסר יכולת להשתכר.  נפרדנו אחרי כ-12 מפגשים כשהוא מודה שחייו מתחלקים ללפני ואחרי הפגישה איתי. מתוך ידיעה עצמית של חוזקותיו, מתוך הבנה מה הוא עושה בכל מפגש עם אנשים. מתוך אמונה בכוחותיו, ביכולותיו לקיים קשר מתגמל ואינטימי ומרפא עם אשה חדשה. תוך מערכת יחסים נינוחה ומקבלת יותר עם גרושתו. השמחה הגדולה לראות מי אתה וכמה רבות היכולות שלך והאפשרויות בעולם, היכולת לחזור לאהבות  ישנות שנשכחו בלהט החיים, היכולת לחזור לתשוקה ויצירה – אין כמוהן כתודה לעשייה שלי.

גם בסדנאות עם חיילים, ההתרגשות שלהם משיחה בגובה העיניים יחד עם הבנה של הגדולה שמתקיימת בתוכם מרגשת אותי כל פעם מחדש.

בשיחות/הרצאות להורים שאני מעבירה, אני מראה לאן אפשר להגיע – כמה רחוק אפשר להגיע עם הסבל האישי אבל כהורה גם איזה מחיר נגבה מהילדים דרך הביקורת והשיפוט האינסופיים. ולאן אפשר להגיע על ידי קבלה ואהבה, על ידי הנתינה והאפשור לכל ילד להיות מי שהוא, בלי הציפייה שהוא יגשים משהו מתוך הפנטזיות שלי על איך אמורים לחיות ומה זה טוב ונכון.

בסדנאות הטבע שאני עושה אחת לחודשיים אני מפגישה אנשים עם עצמם דרך מפגש עם אנשים אחרים ועם הטבע המרפא והממלא שסביבנו. זהו תהליך שיש בו המון פשטות וטבעיות, טיול, מדורה, תנאים נוחים אך פשוטים, בישול משותף והכל בעלות נמוכה שמאפשרת לכל אדם לצאת לנוח, ולהתמלא מחדש כמו בטריה שנטענת בכוחות חיים.

בקרוב אתחיל בקורס מפתחות לשפע, קורס שקודם כל אני בונה אותו בשבילי, כדי שאוכל לעבוד כל הזמן עם החוקים הקוסמיים ואהיה מחוברת אליהם כל הזמן. כבר עכשיו אנחנו רואים שינוי מבורך בבית שלנו מאז שאני ועמית עובדים איתם באופן יומיומי.

מה משמח אותי: קודם כל להבין , ליישם ולראות שינוי בעולם. השיר אני ואתה נשנה את העולם, הוא השיר שאני הכי מזדהה עם המילים שלו. יש בי אמונה מלאה ברוח האדם, וביכולותיו האינסופיות, ואני מתרגשת כל פעם לגלות את היכולות האלו בכל אחד.

אני מאד מחוברת לטבע ואוהבת להיות בו, מאד אוהבת את ישראל ושמחה להיות יהודיה, יחד עם קבלתי כל אדם במקום שלו ובמוצא שלו, האתני  והאישי. אני מאמינה שנולדנו שווים בעיני האל, ויחד עם זאת שמחה במורשת הרוחנית אליה נולדתי ומנסה להכיר ולדלות ממנה את החלקים הגבוהים והממלאים.

מאד אוהבת מוזיקה , מסוגים רבים ושונים. אוהבת לרקוד, אוהבת אומנות, אוהבת סרטים, אוהבת אנשים, אוהבת מאד את משפחתי הקרובה והנרחבת יותר.

החזון שלי להביא את המילים שלי ואת האמונה שלי לכמה שיותר אנשים. אני רואה מעין תבנית כמו של פסגת הר שנפרס במורדותיו לכל הכוונים, ככה אגיע לכמה שיותר אנשים ואעזור להם להתעורר למי שהם ולחזקות שלהם, ולחיות מתוך שלמות ושמחה. כשלמדתי פרחי באך רציתי לפזר מעל הארץ רסקיו. כשלמדתי טטא הילינג, רציתי שכל האנשים יעשו טטא הילינג. ככה עם כל דבר שלמדתי, רציתי שכמה שיותר אנשים יחוו אותו ויבינו את הפוטנציאל האדיר שגלום בהם. כיום עם קוד הקיום, שמקפל בתוכו את כל הדרכים שלמדתי והוא דרך חיים , גישה לחיים, הוויה וידיעה פנימית, אני רוצה שכמה שיותר אנשים יחשפו אל זה ויפסיקו לחיות דרמות מומצאות ויבחרו בחיים שבהם אנחנו בצורה מלאה אחראים על מי ומה שאנחנו, על המחשבות, על המילים, על המעשים שלנו, מתוך גדולה ומתוך הבנה וראייה של כל היכולות שלנו, ומתוך סקרנות אינסופית למה שקיים בשבילנו בעולם.

החיים יפים, חבל לבזבז אותם על הדברים הלא  נכונים.